אחת הזכויות החשובות ביותר שיש לכל אדם היא הזכות להגנה עצמית, זוהי כמובן זכות בסיסית. אדם שעלול להיפגע רשאי להגן על עצמו, כולל באמצעות הפעלת כוח ואף גרימת נזק לאותו גורם שמנסה להזיק לו – בין אם מדובר על נזק לרכוש, לגוף ובוודאי שאם לחיים עצמם. מצד שני, החוק נועד כמובן גם למנוע אנרכיה, ועל כן הוא מסייג את ההגדרה "הגנה עצמית" בהתאם למספר קריטריונים רלוונטיים בחוק העונשין.
כיצד מגדיר החוק את הזכות להגנה עצמית
על מנת שפעולה אלימה תיחשב כהגנה עצמית, היא חייבת להתבצע כתגובה לתקיפה אשר נשקפת ממנה סכנה ממשית לפגיעה בחיים, בגוף, ברכוש או בחירות. אם יש דרך אחרת להימנע מהנזק שבתקיפה, יש לבחור בה. רק אם אין ברירה, הפעלת כוח בתגובה לתקיפה תיחשב להגנה עצמית. הזכות להגנה עצמית מתממשת כאשר מתקיימת פגיעה באדם שמנסה לפגוע בנו באותו הרגע, פגיעה בשלב מאוחר יותר היא למעשה נקמה, ועל כן לא עומדת בקריטריונים שנקבעו בחוק העונשין. בנוסף, יש לעצור את הפעלת הכוח מרגע שהוסרה הסכנה. עוצמת התגובה חייבת להיות הולמת לעוצמת הפגיעה. לדוגמה, לחבוט באדם עד מוות בעקבות גניבת טלפון סלולרי היא תגובה מופרזת, ולכן במקרה כזה האדם לא יוכל להתגונן בטענה של הגנה עצמית.
ייצוג משפטי מקצועי ומאבק נחוש להוצאת הצדק לאור
כפי שניתן להבין, הזכות להגנה עצמית מעוגנת בחוק העונשין אבל נתונה לפרשנות. בית המשפט העליון כבר הבהיר כי במקרים כמו אלה, נדרשת התייחסות לנסיבות הספציפיות ולכל מקרה לגופו – ובהתאם ישנה חשיבות עצומה לאיכות הייצוג המשפטי, ובפרט ליכולת של עורך הדין שמייצג את האדם שהגן על עצמו לשכנע את בית המשפט בצדקתו. הזכות להגנה עצמית והשמירה עליה היא אחד מתחומי המומחיות של עורך הדין פול גולובנבסקי, שמעניק שירות זה מתוך מחויבות מוחלטת ללקוח – מחויבות שבאה לידי ביטוי בהתייחסות מעמיקה לכל פרט ובמאבק נחוש להוצאת הצדק לאור.
