הנחיה חדשה: מהיום אסור להחזיק אקדח עם הדק "קל מדי"- גם אם אתה יורה ספורטיבי וגם אם אתה מגן על החיים שלך.
אגף כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי פרסם הנחיה שמגבילה את משקל לחץ ההדק באקדחים, גם לצורכי הגנה עצמית, שמירה ואבטחה- וגם ליורים ספורטיביים.
מה ההנחיה קובעת?
באקדח ברישיון להגנה עצמית או אבטחה – משקל ההדק לא יפחת מ־2.7 ליברות (כ־1,225 גרם).
בספורט- המינימום הוא 2.0 ליברות.
אין להתקין, לשפץ או לשנות מנגנוני הדק כך שיביאו למשקל נמוך מזה.
מדריך ירי או מנהל מטווח שמזהים חריגה- מחויבים לדווח, והאימון יופסק.
מה הרציונל?
ההנחיה מבוססת על טענה שבלחץ – במיוחד באירועי ירי להגנה – אקדח עם הדק קל מדי עלול לגרום לירי לא רצוני.
אבל כאן הבעיה:
בבסיס ההנחיה עומד אירוע בודד – פליטת כדור בתחרות ספורט
וכאן נשאלת השאלה:
האם נפסול מערכת בלימה אוטומטית כי במקרה נדיר היא הופעלה בטעות?
מתי החלטנו שאירוע אחד מספיק כדי לפגוע בזכויות עשרות אלפי אזרחים?
דעתי המקצועית:
כוונה טובה- יישום גרוע.
ירי להגנה עצמית דורש תגובה מהירה. לא כל אדם יכול ללחוץ בכוח על הדק- לפעמים זה ההבדל בין חיים למוות.
ההנחיה פוגעת בשוויון: אישה מבוגרת, אדם עם נכות ביד- נפגעים ראשונים מהכבדת ההדק.
אין הבדל בין יורה מנוסה לחובבן, בין כלי חדש עם בטיחות מובנית לבין אקדח ישן. כולם באותו סד.
ההנחיה נולדה מתוך חרדה ולא מתוך מקצועיות.
מה כן נכון לעשות?
אפשר, למשל, לקבוע שאקדח עם הדק קל יותר מהמינימום יאושר רק למי שעמד בהכשרה מתקדמת, או לבעלי ותק של כמה שנות נשיאה פעילה.
אפשר גם לחייב שהשיפור יבוצע אך ורק על ידי מדריך מוסמך, שיחתום כי היורה עבר אימון מעשי מספק בהפעלת ההדק החדש.
במקום להגביל את הכלי – יש להגביל את הגישה אליו לפי רמת המיומנות של המחזיק.
נשק הוא אמצעי קצה- להציל חיים.
כשהמדינה שוכחת את זה אנחנו צריכים להזכיר לה.
לחץ כאן להורדת ההנחיה המלאה בקובץ PDF
